אני אייר ואני בונה אתרים!! בונה: כלומר מפתחת, מתכנתת, מקודדת או כל מילת פעולה אחרת שתבחרו (המיוחסת לעבודה גברית) חוץ ממעצבת!!
אני מהנדסת תוכנה.
במשך 13 שנה עבדתי בעולם תחרותי, ה”הייטק” – משכורות, נסיעות לחו”ל.
זה נשמע מאוד טוב. נכון?
אז זהו, את האמת שלא משהו, לדעתי.
היה כיף, שלא תבינו לא נכון, מאוד נהנתי באותה התקופה, ראיתי עולם, ביליתי, נהנתי ממה שעשיתי, אהבתי את התחום בו אני עוסקת.
אבל איך לומר, זה בעצם כלוב של זהב. 
המשכורות אמנם יפות, אבל בסוף יום עבודה מפרך של 15 שעות בשהות בחו”ל חוזרים לחדר, 4 קירות, מיטה, מקלחת, יוצאים לאכול באיזה מסעדה ומתרסקים לקראת יום נוסף. והחיים האמיתיים? בארץ? הם נמצאים ב-Hold…מתנהלים בין נסיעה לנסיעה. build web site - iyartech
לא ממש ניתן לפתח מערכת יחסים רצינית בתקופה כזו, שזהו בסופו של דבר חלומם של רוב הבחורות בשנות העשרים המתקדמות בחייה, משפחה, ילדים….

אז עזבתי את העבודה, ומצאתי “הייטק” בלי נסיעות, קצת יותר “רגוע”, כל האטרף אבל רק כאן, בארץ, עם לקוחות ישראלים, שאת האמת אני לא בטוחה אם זה עדיף :-)

ואז אני מקבלת הצעה לתפקיד במקום העבודה, ניהול צוות. אני כבר נשואה טרייה, מצאתי אהבה והתחתנתי…
אבל החלטתי לוותר על התפקיד, כי הלחץ, המתח, האינטנסיביות לא ממש הולכים בקנה אחד עם הרצון להיכנס להריון, ועוד בטיפולים.

בתומי, הודעתי לממונים שלמרות שהתפקיד קורץ, הוא לא מתאים לי כרגע, וגם הסברתי, בעל-פה! למה לא אוכל לקחת את התפקיד… אחרי חודשיים מצאתי את עצמי מפוטרת. מסיבות אחרות כמובן.
שקלתי ללכת לכיוון ההוראה, למדתי סימסטר הוראת מתמטיקה, במקביל הלכתי ללמד בבית ספר, לראות איך זה… והסתבר לי שזה לא בשבילי, ממש לא!…. מסירה בפני אנשי החינוך את הכובע, אבל לי זה ממש ממש לא התאים.
חזרתי לחפש עבודה בתחום שאני אוהבת, תחום שאני מכירה, ובאמת מתחברת אליו.
כשאני עם ילדה קטנה בבית, בת 8 חודשים, מצאתי! ואפילו יחסית קרובה הביתה. רק חצי שעה נסיעה.
הייתי מאושרת, כל החברות שהיו איתי באותו זמן בחופשת לידה, שהיו מתוסכלות לחזור לעבודה, ראו אותי בחיפושי העבודה, והיו המומות מהאושר שהיה זרוח עלי פני כשחזרתי בסוף יום עבודה ונפגשנו בפארק.

ביום הלידה של ביתי השנייה, אחרי פחות משנה במקום העבודה החדש שוב מצאתי את עצמי מפוטרת, פשיטת רגל… כן, כן, פעם שנייה, הריון, פיטורים…
בנות, לא לדאוג, מול שני המעסיקים ננקטו הצעדים הנדרשים. תכלס, שהם רוצים לפטר הם מקבלים אישור לפטר גם אישה בהריון. אבל זה לא העניין.

אחרי חופשת הלידה, והבטלה, בעודי מתלבטת מה אני רוצה לעשות, שולחת קורות חיים למיליון משרות, כאלו ואחרות, שיתאימו לסטטוס החדש, אמא ל-2 פעוטות, משהו במסגרת שעות הגיונית, במרחק סביר, משהו שיעניין אותי, שארגיש מסופקת…. אתן כבר יכולות לתאר לעצמכן, שתוצאות העונות לדרישות שלי, לא הגיעו.

אקצר את הסיפור, שיחה עם מכר מהלימודים, ותוך 48 שעות החלטתי שאני הולכת לעסק עצמאי.
בינואר אני סוגרת שנתיים כעצמאית. מאושרת ממה שאני עושה, אוהבת לעבוד עם האנשים איתם אני עובדת, זמינה לבנות, לבעל, לבית. נכון, עובדת קשה, אבל שווה כל דקה.

בעולם החופשי, בעולם העצמאות, חשבתי שלא אתקל בסטריאוטיפ, אבל מסתבר שגם היום, כשאני אומרת שאני בונהאתרים, חושבים שאני מעצבת אתרים. 
אז כן, שמחה לומר שאני בונה אתרים, עוסקת בקוד. אישה בעולם שרוב העוסקים בו הם גברים.

אז בפעם הבאה, שאת שומעת “בונה אתרים”, אז כן, מפתחת, כותבת קוד לבניית אתרים, יש גם נשים בתחום, לאהרבה, אבל יש, יחידות סגולה :-)